חדשות ופרוטוקולים

בחירתו של עמיתנו דיויד וייסבורד לקרימינולוג השני בעל ההשפעה העולמית. ברכות חמות לדיויד על ההישג המרשים.

פרופ' דיויד וייסבורד נבחר לקרימינולוג השני בעל ההשפעה בעולם.

 

 

 

פרופ' וייסבורד הוא פרופסור בקתדרה למשפטים ואכיפת החוק ע"ש א. מייר, ושימש בעבר כראש המכון לקרימינולוגיה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחרונה נבחר פרופ' וייסבורד  ע"י ה-AcademicInfluence.com לקרימינולוג השני המשפיע ביותר בעולם.

https://academicinfluence.com/articles/people/most-influential-criminologists-today

 

פרופ' וייסבורד ידוע בעיקר בזכות מחקריו ועבודתו בקרימינולוגיה מבוססת מקום, אשר הוכיחה את החשיבות של יחידות גיאוגרפיות קטנות מאוד, כמו מקטעי רחוב, בניתוח בעיית הפשיעה. במחקר שערך ב1995 בג'רזי סיטי, ניו ג'רזי, מצא פרופ' וייסבורד כי בין 15%-20% מכלל אירועי הפשיעה היו מרוכזים ב- 56 נקודות חמות בשוק הסמים בעיר. כמו כן, במחקר אורכי שערך על ריכוזי הפשיעה בעיר סיאטל, וושינגטון, וייסבורד ועמיתיו מצאו כי בין 5% ל-6% ממקטעי הרחוב בעיר הפיקו למעלה מ-50% מאירועי הפשיעה בעיר מדי שנה. יתרה מזאת, מחקר זה הציג כי ריכוזי הפשיעה נותרו יציבים לאורך זמן באותם מקומות לאורך 16 השנים שבהם נערך המחקר. במחקר דומה שערך פרופ' וייסבורד בתל אביב, התגלו ריכוזי פשיעה הדומים לממצאים של המחקר בסיאטל. בנאום פרס סאתרלנד של וייסבורד בפני האגודה האמריקאית לקרימינולוגיה בשנת 2015 הוא טען כי העקביות של ריכוזי הפשיעה ברחבי הערים ולאורך הזמן מרמז על קיומו של "חוק ריכוז פשיעה במקומות".

מחקריו של פרופ' וייסבורד הוכיחו שוב ושוב את חשיבותם של ממצאים אלו לפיתוח מדיניות מניעת פשיעה, ביחוד בתחום השיטור. ההכרה ברלוונטיות של מקום בתכנון מניעת פשע, מספקת למשטרה ואירגוני אכיפת חוק נוספים מטרה יציבה בה ניתן למקד את מאמציהם. וייסבורד ועמיתו, לורנס שרמן, ערכו את מחקר שיטור הנקודות החמות הראשון בתחילת שנות ה-90, שהראה שהמשטרה יכולה למנוע פשע על ידי התמקדות בנקודות חמות. בנוסף, הראה וייסבורד כי שיטור בנקודות חמות לא גורם להתקה של הפשע לאזורים סמוכים, אלא למעשה גם הפשיעה באזורים סמוכים לנקודות החמות, אשר לא זכו לתשומת לב משטרתית, גם בהן היא יורדת הפשיעה. תופעה אשר הוא כינה "פעפוע ליתרונות השליטה בפשע".

פרופ' וייסבורד קידם את חשיבותם של ניסויים מבוקרים בהערכת מדיניות במניעת פשיעה ואכיפת החוק, והוא ממייסדי תנועת "מדיניות מבוססת עובדות מדעיות" בקרימינולוגיה. לטענתו, תכנון ניסויים מבוקרים מניב את הממצאים הכי אמינים וברי תוקף על ההשפעות של מדיניות או התערבויות , ולפיכך זוהי חובתו המדעית של תחום הקרימינולוגיה להשתמש בניסויים מבוקרים ככל שניתן.

פרופ' וייסבורד תרם רבות להבנתנו על פשע הצווארון הלבן. במחקר אמפירי רחב היקף על פשע צווארון לבן, הוא מצא כי פושעי צווארון לבן, היו לעיתים קרובות ממעמד הביניים, שהיה להם מגע תכוף עם מערכת אכיפת החוק, וכי מרבית פשעי הצווארון הלבן היו שזורים בפעילות היומית השגרתית של העבריינים.

פרופ' וייסבורד פרסם למעלה מ-30 ספרים ויותר מ-200 מאמרים מדעיים. בשנת 2010 הוענק לפרופ' וייסבורד פרס שטוקהולם על עבודתו בתחום השיטור. פרס שטוקהולם הוא הפרס היוקרתי ביותר בתחום המחקר הקרימינולוגי והמקביל בתחום זה לפרס נובל. באותה השנה זכה בפרס השר למדענים מצטיינים מטעם המשרד לקליטת עלייה. כמו כן, הוענק לו פרס ישראל לעבודה סוציאלית וקרימינולוגיה בשנת 2015. בשנת 2014 הוענק לו פרס אדווין ה. סאתרלנד (Edwin H. Sutherland) היוקרתי מטעם האגודה האמריקאית לקרימינולוגיה, ובשנת 2017 קיבל את פרס אוגוסט וולמר על תרומתו למניעת פשע מטעם האגודה האמריקאית לקרימינולוגיה. וייסבורד זכה להכרות רבות אחרות בעבודותיו, אך כפי שהוא התבטא לא פעם, הוא גאה במיוחד בקבלת פרס המנטור הטוב ביותר מטעם האגודה האמריקאית לקרימינולוגיה כהוקרה על תפקידו בהדרכת קרימינולוגים מובילים רבים ברחבי העולם.